לכבוד מו"ר עט"ר הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט"א.
בעז"ה אני אמור לערוך חופה ביום רביעי הקרוב, לאב קוראים כל בני המשפחה "בוריס" והוא טוען שקראו לו בברית "בכור", וכך באמת מאוד נפוץ כך היה עם מו"ז וכן מו"ח, אך בנדו"ד אשתו אפילו לא ידעה זאת ואפי׳ הוריו קוראים לו בוריס או בוריק [כינוי חיבה לבוריס] בלבד, מלבד זאת העולם קוראים לו "ברוך" וככה החלו לקרוא לו עוד מימי הישיבה לפני ארבעים שנה, אבל בת"ז ובדרכון [הוא עולה מארה"ב] כתוב בוריס והוא מואס בשם ברוך.
מה עלי לכתוב בכתובה, לפי מש"כ כת"ר בבית חתנים אני מבין שצריך לכתוב "בכור דמתקרי בוריס" לאשכנזים [וכך מנהג הבוכרים], ולספרדים בוריס בסוגריים. האם להתייחס לברוך? או שדי באזכרת השם בוריס בהמשך?
הרוצה בתשובה, הקטן שבתלמידיו ראובן יוספי.
שלום עליכם.
רב מפורסם מאד בעיר מסוימת, וגם ברמה הארצית די מפורסם, תלמיד חכם. מתוקף רבנותו רבים מתייעצים איתו בכל מיני עניניים וכו', ראש של שני כוללים לפחות, רב של חלק מהשכונות בעיר גדולה בארץ, רב גם מטעם חברא קדישא העירונית. בקיצור תלמיד חכם.
נכנס לפתע לכולל שלו אדם (אח''כ התברר שהוא הלום קרב, עם רקע של אלימות במשפחה ומוכר למשטרה, כך השוטרים אמרו כשהגיעו. הוא נראה נורמלי לחלוטין כך שלא יכולתי לזהות זאת מראש ואולי להתנהג אחרת), והחל להטיח ברב אשמות חמורות ומילים גסות בתוך בהכנ''ס עם מילים בוטות והאשמות ח''ו על זנות ועוד דברים. (למעשה זה אדם שהרב עצמו מלווה אותו זמן רב, מתוקף היותו רב קהילות וכו'), בכל אופן אותו אדם הטיח כרבע שעה אישומים נוראים וקללות וגידופים.
צעקתי עליו לפחות פעמיים שאת הטענות יאמר בבהמ''ש ולא אצלנו (הוא הטיח ברבים והלבין פניו), דבר שני צעקתי עליו שלא ינבל את הפה בתוך בית הכנסת (ניסיתי לא לתפוס צד כדי שלא יאמר ''זה לא רב וכו''', לכן דיברתי על קדושת המקום).
עשיתי זאת ראשית מצד מחאה על ביזוי תלמיד חכם, ועוד בכדי שאותו אדם יפסיק להעלות עוד האשמות קשות, שהגם שמצד הלכות לשה''ר לא אמורים לקבל אותן, עדיין קשה שלא יחלחל קצת והיו שם רבים בכולל, אברכים רבים ועוד אנשים שלמדו שם תורה (המקום פתוח גם לציבור).
רציתי לשאול האם נהגתי כדין? ואם לא, אז מה גדר של חובת מחאה על כבוד תלמיד חכם? מה אמורים לעשות?
תודה רבה.
לכבוד הרב שלום,
אני ואשתי עברנו הרבה תלאות בנישואין שלנו, אין לי את הזמן והמקום לפרט, הרבה הרבה צרות ובעיות. יש רגלים לדבר שמישהו מהמשפחה עשה לנו משהו ביום של החתונה שהוא מעכב אותנו גם מבחינת להביא ילדים, וגם מבעיות של שלום בית, וגם מכל מיני בעיות אחרות שהתחילו לשנינו מייד עם החתונה. כללו של דבר הגיעו מים עד נפש, וכעת אנחנו עומדים לפני צומת דרכים. הצ'אנס האחרון שאנחנו מוכנים לתת לנישואי האלה זה רק אם נלך לרב שיקדש אותנו בצינעה בלי שאף אחד מהמשפחה ידע מזה, אולי אז יהיה סיכוי שהדברים יסתדרו, בפרט אם הנישואין יעשו בחודש אדר ב' שהוא מסמל מזל טוב לישראל.
השאלה היא האם אפשר להתגרש ולהתקדש באותו יום (כדי שאני או אשתי לא נצטרך לישון בבתים נפרדים, ואז המשפחה עלולה להרגיש בנו).
תודה. ארז.
שלום לכבוד הרב.
אני אחרי הפלה שהיתה בחודש 3, לפני 5 חודשים (במשך אותו הריון היו הרבה דימומים ולבסוף הפלה, אז אמרו לי שאין קשר למנוחה).
כרגע אני ב"ה בהריון בשבוע 11, ומתחילת ההריון היו מספר דימומים. לאחר בירור מסתבר שמדובר בהמטומה בגודל 60*20 מ"מ, לאחר הדימום השני הרופא נתן לי שבוע מנוחה (אני מורה במקצועי) ובאמת לאחר שבוע הדימום נספג בחציו, הרופא נתן עוד שבוע מנוחה ולאחריו (שלא כ"כ נחתי באמת) ההמטומה נשארה באותו גודל (35*25), הרופא נתן עוד 2 שבועות מנוחה ואמר לי לצאת לשמירת הריון.
אציין כי אני ממשיכה לעבוד יומיים קצרים מאוד בשבוע ואני מרגישה קצת מאמץ, ובאמת קשה לי לעמוד יותר מרבע שעה רצופה.
רציתי לשאול האם יש צורך אמיתי ביציאה זו או שזה רק שארגיש טוב יותר. אציין כי הרבה רופאים לא תומכים במנוחה במצב כזה וטוענים כי אין קשר.
תודה רבה.
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית