מפני חשיבות העניין אשמח למענה מהגאון הרב פנירי.
יש שאלה מאד נפוצה באשה שמצאה כתם בקינוח ולקחה עד על דעת עצמה ובדקה פנימה ומצאה דם. בפשטות הדעת מכרעת לטמאות בכל שהוא מפני ספק הרגשה.
אבל יש לי הרהורי דברים לפי המבואר בב"י סי' קצא דיש לתלות בצחצוחי דם שהיה ביחד עם המ"ר, וחשבתי דה"ה כאן יש לתלות את הדם שבעד בכתם הטהור של הקינוח, שהרי מבואר בב"י סי' קצ סעי' לה וברמ"א וט"ז שגם בבדיקת עד תולים להקל.
ויש להוסיף שגם לדעת הרמב"ם דבנמצא על גופה טמאה בכל שהוא, כאן הרי זה נמצא על העד ויש להקל כמ"ש להדיא הטה"ב ח"א עמ' כו, וגם לדעת הכו"פ שבנמצא בקינוח טמאה בכל שהוא מ"מ בעד שאינו מקב"ט שפיר דמי אף לדעתו כמו שהביא כת"ר באבנ"ש מהלחם ושמלה.
מאחר והשאלה מאד נפוצה וחשובה אשמח להתייחסות מכת"ר, שהם שאלות הנשאלות מידי יום ביומו.
לכבוד השואל הנכבד הי"ו.
בנית את דבריך על היסוד של תליית הדם שע"ג העד בכתם הטהור של הקינוח, למרות שבקינוח היה דם ואיהו גופיה שנוי במחלוקת האם יש להקל בקינוח חיצוני, שלדעת לא מעט מן הפוסקים יש להחמיר בפרט אם צמצמה וקינחה רק במקום ממש.
יסוד שני שגם להכו"פ יש להקל מפני שעד בדיקה אמק"ט, וזה הפך מסורת הפסיקה שעד בדיקה מק"ט.
ולמעשה, מעולם לא ראינו מי שהקל בזה.
בברכה,
משה פנירי.
נבקש להקפיד לשלוח באמצעות טופס זה רק שאלה הנוגעת להבנת התשובה שלמעלה.
במידה וברצונכם לשאול שאלה חדשה,
נא להשתמש בכפתור “שלח שאלה חדשה” שבחלקו העליון של המסך.
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30