מי שתוך כדי תפילתו שם לב שהשתרבב לו ב"יעלה ויבא" - את יום "חג המצות הזה" במקום ראש חודש ומיד תיקן. האם יש לחשוש שלשונו מורגל בזה [שבמציאות הזכיר כן הרבה באופן רצוף, ובפרט יתכן בר"ח אייר] וגם בתפילה הקודמת שאמר יעלה ויבא הזכירו עם יום לא נכון. ויחשב כלא הזכיר מעין המאורע. או שכיון שיודע שאמר יעו"י אמרינן שאימת ר"ח עליו וודאי אמר "ראש חודש". [שלשתיהם אין הרגל לשון של ל' יום, ואיך משערים דבר כזה. וגם לא נדון כהרגל כל השנה כספק הזכיר יעו"י כי הרי כן פתח בה]. תודה רבה.
לכבוד הרב השואל שליט"א שלום רב,
אין שייכות הרגל לשון אלא בתשעים פעמים רצופות כנזכר בהלכה, ודבר פשוט שאפילו אחר עשרת ימי תשובה לא נאמר שהורגל האדם לחתום המלך הקדוש [למרות שנראה מסברא שאינו מעכב דיעבד אם חתם המלך לאחר יוה"כ דרק איפכא מעכב דיעבד ויל"ע בזה], וכל שכן שלא נאמר כן לאחר חג הפסח וכדומה, ואף שרואה כעת שבתפילה זו התבלבל כזאת אין לזה שום השלכה הלכתית על התפילה הקודמת וכידו כשאר בנ"א שאל"כ נתת דבריך לשיעורין שכל אחד שיתבלבל בתפילה אחת כגון שלא הזכיר יעלה ויבוא או על הניסים או החליף הזכרה בחבירתה וכל כיוצ"ב נאמר שמוכיח לגביו אף על תפילות אחרות ואולי גם שנים הבאות לומר שהוא סוג אדם שטועה כה"ג שזה פשוט שאינו שאם על כל טעות היינו מגדירים דין לכל אדם היה נעקר בזה כל כללי הטעות וחזרה וזה ברור לכאורה ואכמ"ל.
וככלל כל מקום שאין בו שייכות הרגל לשון חשבינן כל תפילה בפני עצמה והיכן שאמרו אימת שבת וחג עליו וכיוצ"ב אינו חוזר מספק והיכן שלא שייך זה חוזר. וכאן שיודע שאמר יעלה ויבוא אין להסתפק שהזכיר בה למועד אחר אף שבפעם אחרת התבלבל כה"ג.
וכיון שאינו למעשה כעת לא הארכתי במקורות ההלכה בפנים, ואם תמצא מקור היפך מש"כ כאן אשמח שתודיעני.
בכבוד רב,
יעקב פנירי.
נבקש להקפיד לשלוח באמצעות טופס זה רק שאלה הנוגעת להבנת התשובה שלמעלה.
במידה וברצונכם לשאול שאלה חדשה,
נא להשתמש בכפתור “שלח שאלה חדשה” שבחלקו העליון של המסך.
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30