שלום וברכה.

מעיקר הדין מועיל ליתן כלי לגוי בקניין המועיל, ואח"כ ישאלנו ממנו, כדי לפוטרו מטבילה, כפי שמבואר בשו"ע יו"ד (סי' קכ סעיף טז) יעויין שם. אמנם בנידוננו מסתבר שאין ליתן לגוי רק כדי לחייב בברכה, משום ברכה שאינה צריכה. ופשוט.

אולם אם מתביישת לומר לחברתה שהכלי כבר טבול מטעם האמור בשאלה, יתכן להתיר לה לומר לה שטבלה את הכלי כבר בשביל חברתה אגב כלים של עצמה, ואז במידה ותחזור החברה ותטבילנו שוב לפי הפוסקים המצריכים כן (מצד שלפי הבנתה הכלי הוטבל לצורך מתנה, ולא נתחייב עדיין ביד הטובלת נותנת המתנה. עי' באריכות בספרי טבילת כלים כהלכה בביאורים לסעיף ח), תחזור ותטביל ללא ברכה, וכך לא תצא תקלה מתחת יד הנותנת (ממ"נ אם לא תטביל אז באמת כלי זה כבר הוטבל כדין. ואם תחזור ותטביל לפי הבנתה, אזי לא תברך). וגם אין בושה בדבר (ויש לצדד שאין גניבת דעת לומר כך בנדו"ד שהכלי אכן חדש ולא משומש, ולמפרע יוצא שאכן טרחה להטביל ויצא מזה טובה לחבירתה. ואכמ"ל).

בברכה, הרב רותם אפלבוים

מו"צ בבית ההוראה ומחה"ס טבילת כלים כהלכה.