לכבוד הרה"ג שליט"א
רצינו לחוות דעתכם בקשר לאשה שקבלה מתנה קערה והיה בדעתה להשתמש בה וטבלה אותה כדין, אלא דשוב התחרטה ורוצה לתתה במתנה לחברתה, דהדין הוא דאין צריכים לטבול שוב כלי זה, אלא דהיא בושה לומר לה דכבר טבול דתחשוב שהיא השתמשה בכך וכדו'.
וחשבנו דאולי יש פתרון שתתן הקערה במתנה לגוי ושוב תחזור ותקנה ממנו. והשאלה היא בתרתי, האם מועיל קנין זה א"ד הוי כמו הערמה בדאו', ואי נימא שאין בעיה בכך האם זה לא נקרא דגורם ברכה שאינה צריכה שתצטרך חברתה לחזור ולטבול עם ברכה.
שלום וברכה.
מעיקר הדין מועיל ליתן כלי לגוי בקניין המועיל, ואח"כ ישאלנו ממנו, כדי לפוטרו מטבילה, כפי שמבואר בשו"ע יו"ד (סי' קכ סעיף טז) יעויין שם. אמנם בנידוננו מסתבר שאין ליתן לגוי רק כדי לחייב בברכה, משום ברכה שאינה צריכה. ופשוט.
אולם אם מתביישת לומר לחברתה שהכלי כבר טבול מטעם האמור בשאלה, יתכן להתיר לה לומר לה שטבלה את הכלי כבר בשביל חברתה אגב כלים של עצמה, ואז במידה ותחזור החברה ותטבילנו שוב לפי הפוסקים המצריכים כן (מצד שלפי הבנתה הכלי הוטבל לצורך מתנה, ולא נתחייב עדיין ביד הטובלת נותנת המתנה. עי' באריכות בספרי טבילת כלים כהלכה בביאורים לסעיף ח), תחזור ותטביל ללא ברכה, וכך לא תצא תקלה מתחת יד הנותנת (ממ"נ אם לא תטביל אז באמת כלי זה כבר הוטבל כדין. ואם תחזור ותטביל לפי הבנתה, אזי לא תברך). וגם אין בושה בדבר (ויש לצדד שאין גניבת דעת לומר כך בנדו"ד שהכלי אכן חדש ולא משומש, ולמפרע יוצא שאכן טרחה להטביל ויצא מזה טובה לחבירתה. ואכמ"ל).
בברכה, הרב רותם אפלבוים
מו"צ בבית ההוראה ומחה"ס טבילת כלים כהלכה.
נבקש להקפיד לשלוח באמצעות טופס זה רק שאלה הנוגעת להבנת התשובה שלמעלה.
במידה וברצונכם לשאול שאלה חדשה,
נא להשתמש בכפתור “שלח שאלה חדשה” שבחלקו העליון של המסך.
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30