בספרי אבני שהם (סי' קצה סעיף ז דיבור המתחיל אשה שדרכה) העליתי, שאם רגילה להלך כך בימי טהרתה מותר לה לנהוג כך בימי נדותה, והבעל רשאי להסתכל בה בתנאי שברור לו בהחלטיות שאינו בא ע"י כך לידי הרהור.
באשר לשאלתך שמדובר שישנה כך, כמדומה שהדבר מורכב יותר הואיל והיא שוכבת במטתה ויש לחוש יותר להרהור מצד הבעל, לכן מוטב שתלבש כתונת ארוכה יותר.