בסייעתא דשמיא.
אל כבוד הרב השואל שיחיה.
שאלה יפה שאלת ויש לחלקה לשניים: הא' מצד שתיית מים קודם הסעודה, והב' מצד אכילת הצ'יפס קודם הסעודה.

תשובתך בקצרה:
לדעת הגאון הרב עובדיה יוסף זצוק"ל אין לברך עליהם כלל לא על המים ולא על ירקות ופירות או עוגות וכל כיוצא בזה שתאכל לפני הסעודה, מחמת שישנו ספק האם ברכת המזון פוטרת אותם ואנו אומרים בזה את הכלל ספק ברכות להקל וברכת המזון פוטרת אותך מלברך עליהם בנפרד.
אכן מן הראוי להימנע מלהיכנס לזה כיון שנמצאת מכניס עצמך במחלוקת הפוסקים, והעצה לזה היא באחד משני אופנים: או לאכול פחות משיעור חיוב ברכה אחרונה שהוא באכילה 30 סמ"ק בנפח של כל מאכל בזמן של 4 דקות לערך, ובשתייה לא לשתות שיעור רביעית שהוא 90 סמ"ק בבת אחת כלומר בשתייה רצופה מהכוס ולא בכמה לגימות נפרדות שאינם מצטרפות [הכלל שכל שהנמכת את הכוס וחזרת והגבהתו לשתות עוד, נחלקו השתיות זו מזו].
או בדרך שנייה, שתאכל ותשתה קודם הסעודה ותברך עליהם ברכתם הראויה להם כדינם ואח"כ אל תאכל מיד סעודת פת אלא תמתין מעט ותעשה היסח הדעת ביניהם לסעודה [כגון אם תצא מאותו מקום שאתה שוהה בו ותעשה שיחת טלפון וכיוצא בזה] שבהפסק זה הינך מחלק ביניהם ונידונים כשתי אכילות נפרדות וממילא תצטרך לברך ברכה אחרונה קודם ברכת המזון.
וכל זה לדעת מרן הגרע"י, אך לדעת הבן איש חי והכף החיים ברכת המזון אינה פוטרת כלל לא את הצ'יפס וירקות ופירות וכדומה ולא את המים ושאר משקין שלפני הסעודה, ולכן עליך לברך לפני הנטילת ידים לסעודה ברכת בורא נפשות עליהם, ואם נזכרת בתוך הסעודה תברך מיד כשנזכרת, ואם נזכרת רק לאחר ברכת המזון, בזה יש חילוק: על המים תברך אף לאחר ברכת המזון אך על הירקות וכדומה אין לברך לאחר ברכת המזון מחמת הדעות שברכת המזון פוטרתן.

[יש לשים לב שכל זה מדבר כששתית ואכלת שיעור המחייב ברכה אחרונה שהוא 90 סמ"ק בבת אחת משקין, או 30 סמ"ק בנפח של מאכלים בתוך 4 דקות].

בכבוד רב
הרב יעקב פנירי, מו"צ מטעם בית ההוראה.

מקורות הדין בהרחבה:
לענין המים ישנו נידון בפוסקים אפילו באמצע סעודת פת אם צריך לברך על מים ושאר משקאות קלים בתוך הסעודה, ישנם הסוברים שהפת אינה פוטרת מברכה על המים ויש שסוברים שהפת פוטרת כל מיני משקין הבאים בתוך הסעודה כיון שהם חלק מהאכילה.
למעשה השו"ע [סימן קעד ס"ז] הביא את שני השיטות ודעתו נראה שאין לברך בתוך הסעודה על שתיית משקין כלל, אכן השו"ע הוסיף עצה לרוצים להסתלק מן הספק שלפני הנטילת ידים לסעודה יברכו שהכל על משקה ויכוונו לפטור אף את השתייה שבסעודה וכך יצאו ידי חובת כל השיטות, אכן צריך לשים לב שלא לשתות מהם לפני הסעודה שיעור רביעית בבת אחת שחייבים עליו ברכה אחרונה בנפרד שאם ישתו שיעור שיתחייבו ברכה לא הרויחו כלום כי אז נמצא שנתחייבו בברכת בורא נפשות וברכת המזון שיברכו לאחר הסעודה אינה פוטרת מלברך בורא נפשות.
למעשה אם שתה אדם משקה לפני הסעודה ונתחייב עליו ברכה אחרונה ישנה מחלוקת בפוסקים אם צריך לברך אחר ברכת המזון גם בורא נפשות על המשקה או לא, ודעת האריז"ל בזה שצריך לברך ואינו נפטר בברכת המזון, וכן פסק הבן איש חי וכף החיים [סי' קעד ס"ק מז].
אם כן לשאלתך יוצא שאם ברכת לפני הסעודה על משקה אם לא שתית ממנו רביעית שהיא 90 סמ"ק בבת אחת [כלומר בשתייה רצופה מהכוס בלי להנמיך את הכוס ולשוב לשתות ממנו] אלא שתית ממנו בכמה לגימות כדרך שתייה מתונה אזי נהגת כראוי ואף הידרת לקיים את עצת השלחן ערוך לצאת ידי חובת כל השיטות וכך עדיף וראוי לנהוג תמיד לכתחילה לברך ולשתות מעט לפני הנטילה ולכוין להוציא את המשקים שבסעודה.
ואם שתית קודם הסעודה מהמשקה שיעור רביעית [90 סמ"ק] בבת אחת נתחייבת לברך על שתייה זו ברכת בורא נפשות ואינך נפטר ממנה בברכת המזון אלא קודם הנטילה לסעודה תברך בורא נפשות על המים ואח"כ תיטול לסעודה, ואם לא ברכת עליהם לפני הנטילה תברך לאחר ברכת המזון גם בורא נפשות על שתייה זו.
אכן לדעת הגר"ע יוסף זצוק"ל אין לברך כלל על המים שלפני הסעודה מחמת הדעות שברכת המזון פוטרתן, ולכן לדעתו כדאי להיזהר שלא להיכנס לזה ולשתות פחות משיעור ברכה אחרונה לצאת ידי חובה לכל השיטות, אן שיעשה עיצה אחרת שיפסיק בין השתייה לסעודה באיזה הפסק מעשה והיסח הדעת שבזה יש לו לברך על המים בורא נפשות ואחר שהפסיק יטול ידיו לסעודה ונחשבים כשתי אכילות נפרדות.
ולשאלתך בנוגע לאכילת הצ'יפס דעת הבא"ח [פרשת נשא] וכה"ח בזה [סימן קעז סק"ז] לברך עליו בורא נפשות ג"כ לפני הסעודה או בתוך הסעודה כשיזכר, אך בזה אם נזכר לאחר שכבר בירך ברכת המזון יתכן שברכת המזון פטורה אותו מלברך על אכילת פירות וירקות וכדומה כיון שסוף סוף הם מזינים גם כן ונחשבים כחלק מהמזון לכן למעשה לא יברך עליהם לאחר ברכת המזון.
אכן באור לציון [ח"ב פי"ב ה"ז] כתב שאם אוכל האדם את הירקות וכדומה לפני הסעודה כדי לפתוח את התיאבון ולגרור את האכילה בזה נחשבים כחלק מהסעודה ולא יברך עליהם כלל כי ברכת המזון פוטרת אותם, ורק אם אכלם בנפרד ולא תכנן לאכול מיד בסמוך להם סעודת פת ואח"כ נזדמן לו לאכול פת בזה יברך עליהם בנפרד לפני הסעודה.
ודעת הגר"ע יוסף זצוק"ל [הליכות עולם ח"ב עמוד כט] שאין לברך כלל לא על מזונות ולא על פירות וירקות ולא על שתיית משקין שקודם הסעודה מחמת שיש אומרים שברכת המזון פוטרתו וספק ברכות להקל, והוסיף שלכן לא כדאי לאכול ירקות וכדומה לפני הסעודה בנפרד בשיעור המחייב ברכה אחרונה [30 גרם בכארבע דקות] כדי שלא להיכנס במחלוקת זו, ונתן עוד עיצה שיוכל לאכול לפני הסעודה ובלרך ברכה אחרונה ואח"כ לשהות מעט ולעשות היסח הדעת בין אכילת הירקות לסעודה שבזה מפרידן ומחשיבם לשתי אכילות שונות.