שמעתי מיועצת העוסקת בתחום, שלגבר יש שליטה על הקישוי, כלומר הוא יכול לקבוע מתי ייכנס, וגם לאחר שנכנס יכול לקבוע מתי יזריע. וזה יכול לקחת גם הרבה זמן.
יש לי שאלה הלכתית שמאוד מציקה לי שנים, ויתכן שהבעיה פיזית או נורולוגית. אם זה נכון מה שכתבתי, מדוע יש לי כל פעם חששות גדולות ותחושות שעוד מעט ייצא.... כלומר גם בזמן ההרגל למצוה נהיה פתאום לחץ או רגש שהולך לצאת משהו, ולכן אני תמיד ממהר להכנס ואז תוך זניות נפלט משהו וזה נגמר, השאלה האם זה תקין, או שמא זה בעיה רפואית או נורולוגית. והאם מותר לי לנסות פעם להיות אמיץ ולא לחשוש גם אם ייצא משהו להמשיך רגיל כדי לראות האם זה הזרע עצמו, או שזה רק פליטות שלפני הזרע ואם אני ימשיך ברוגע אז אוכל אכן לתפקד שוב כרגיל הן בכניסה רגוע והן בבחירת זמן ההזרעה. הדבר מטריד אותי שנים. בפרט ליפ שריאית מההאר"י כי גם על הטיפות שקודם ההזרעה צרוך לשוב בתשובה האם זה הכוונה. וגם האור החיים כותב שדרך הצדיקים למהר ביאתם כדי לא לפלןוט כלום. מה הכונה בזה.
לסיכום אני מסתפק האם זה בעיה פיזית נורולוגית רפואית וכדומה, או נערווין רוחניים שגורמים לכל זה. או באמת בעיה הלכתית וצריך להזהר.
אשמח לקבל מענה מורחב למעשה מהי דרכה של ביאה וקיום המצוה ללא חשש, וכמה זמן וכיצד.