לכבוד הרה"ג שליט"א.
ילד שנולד בבה"ש ביום חול (למשל בין יום ב' לג') דכמבואר בשו"ע דח' ימים של המילה מונין מיום המחרת וכאילו היה בודאי לילה (ליל ג'), השאלה היא אחרי הי"ג שנים מתי חשיב שנהיה בר חיובא, ומסתבר שלכל מילי דאו' כהנחת תפילין וכדו' חייב להחמיר מספק, ומסתבר דצריך לכוון על תנאי שמא היא רק הנחה של חינוך גרידא או שבאמת חייב מדאו'.
השאלה היא אם יכול להיות ש"ץ, דמחד גיסא הוא דין דרבנן שאינו מחוייב בכך משום ספקא דרבנן, אבל מאידך אולי הקולא היא שאכן יכול להוציא את אחרים י"ח.
וכמ"כ רציתי לשאול מתי כדאי לעשות את הסעודה לכבוד שמחת הכנסה לעול המצוות, האם כאילו נולד ביום (ביום ב') או דילמא ליום המחרת שהוא כבר ודאי חייב.
לכבוד הרה"ג השואל שליט"א.
עיין שו"ע ומשנ"ב או"ח סי' נה ס"ט המדבר בנידונים אלו של הנולד בזמנים ותאריכים מסופקים כגון באדר שני או בל' לחודש שפעמים מלא ופעמים חסר וכיוצ"ב, ומסקנת הדברים במ"ב שם דבדאורייתא אזלינן ודאי לחומרא כמו שכתבתם, ובפסקי תשובות שם [אות טז] מביא שה"ה בזה לנולד ביה"ש שיש לנקוט לחומרא ולחייבו בתפילין ושאר מצוות מיום הקודם וגם לענין לצרפו למנין אפשר מהיום הקודם שצירוף עשרה הוא דרבנן וגם יש דעות שקטן מצטרף כו', ורק לענין להוציא אחרים יד"ח ושאר מצוות דאורייתא יש להחמיר עכ"ד, ומקורו במ"ב כאן.
ולענין לעלות שליח ציבור, אין להעלותו עד אשר ימלאו לו בודאי י"ג שנים ויום אחד.
ולענין סעודת מצוה של הבר מצוה מסתבר פשוט לעשותו ביום המחרת שבו ודאי נכנס לעול תורה ומצוות, והבא לצאת מן הספק יתחיל בסעודה לפני השקיעה וימשיכנה בלילה.
בכבוד רב, יעקב פנירי.
נבקש להקפיד לשלוח באמצעות טופס זה רק שאלה הנוגעת להבנת התשובה שלמעלה.
במידה וברצונכם לשאול שאלה חדשה,
נא להשתמש בכפתור “שלח שאלה חדשה” שבחלקו העליון של המסך.
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
מועדי המבחנים יתפרסמו בהודעה קולית שתישלח ממספר טלפון
בסביבות ר”ח תמוז (למועד אלול) ובסביבות ט”ו בשבט (למועד אדר)
בשל ריבוי הנרשמים איננו מתקשרים לכל אחד באופן אישי,
והאחריות מוטלת על כל נרשם לוודא שהוא מקבל את ההודעה!
כדי שתוכל לכתוב שאלת המשך לתשובה זו
עליך להתחבר או להירשם עם כתובת המייל איתה כתבת את השאלה המקורית.