נקטינן שדם על עד בבדיקה הוא ראיה גמורה, והרב פסק שאעפ"כ לא קובע וסת, רק בג' פעמים באותו יום ובאותו עונה (חודש והפלגה).
ורציתי לשאול, א' האם זה רק בדיקות של ימי טהרה, או גם בדיקה של הפסק טהרה שיצא עם דם, שיצא ג"פ באותה עונה, (או חלק בטהרה חלק בטומאה), או שמכיון שהיא כבר טמאה, נקטינן כבר הוסת על יום הראיה הראשון והבדיקה לא משמעותית לכאן.
ב' ומה הדין שקרה ג"פ באותו תאריך אבל לא רצוף, כגון בג' כסלו ג' טבת וג' אדר וכו', ועד כמה זמן. שאולי נימא שמה שלא ראתה בשבט היא כי לא בדקה, ומה הדין כשבדקה ולא ראתה?
זה שאלה למעשה, תודה רבה וייש"כ.
שלום רב.
לגבי שאלתך הראשונה, ברור הדבר כמו הצד השני שנקטת, שמכיון שהיא כבר טמאה חשיב המשך הוסת ולא וסת חדשה. והדבר פשוט וברור.
לגבי השאלה השנייה אני מניח שכוונתך לשאול על ראיית דם ולא על בדיקת עד, ועל פי זה אענה.
היות וקי"ל שוסת שאינו קבוע נעקר אף בלא בדיקה, אשר על כן פשוט שאם ראתה בכסלו ובטבת אבל בשבט לא ראתה, אע"פ שלא בדקה בו, עקרה את וסתה כיון שלא היה קבוע, ומעתה מה שראתה באדר לא קובע לה וסת לג' בחודש.
וכ"ש היכא שבדקה בג' שבט ולא ראתה שאז ודאי לא קבעה וסת. ופשוט.
אמנם יכולה לקבוע וסת לדילוג גם אם חודש אחד תראה וחודש אחד לא תראה וכמבואר בשו"ע סי' קפט סעיף ט.
בברכה.
בית הוראה 'אפיקי מים' בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט"א
נוסד בשנת תשס"ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א'-ה' – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו' וערבי חג – 10:00-11:30
