שלום רב.

קשה מאד לומר שאשה שרגילה לראות מספר ימים מסוים לאחר הפסקת הגלולות קבעה לעצמה ווסת ויהיו לו את כל דיני ווסת קבוע, שכן לא מצינו ווסת כזו בדברי הפוסקים, ואין לנו להוסיף מדעתנו. כי גם ווסת לאכילת דבר חריף וכיו"ב, הוא ווסת הנגרם כתוצאה מפעולה אקטיבית שהאשה עושה, בשונה מווסת המגיעה בעקבות הפסקת נטילת הורמונים שבעצם נגרמת עקב הסרת מונע.

ממילא אין סיבה לחייב את האשה בבדיקה פנימית בעונה זו, אלא רק לפרוש מתשמיש במשך העונה ומעט לפניה ולאחריה, ואם לא רואה ווסת, מותרים בכל הקריבות. אבל לגבי תשמיש, אין היתר אלא בהתקיים שני התנאים הבאים:

א.כל עוד אין הפרשות דמיות המעוררות חשש על הגעה של דם הווסת בקרוב.

ב. בתנאי שאין הרגשות הגוף בהם היא מורגלת בסמוך לראיית דם הוסת.