שלום רב.

שאלה זו הינה מהשאלות המצויות והמורכבות בהלכות נדה, המשפיעה בעיקר על נשים בעלות אמצעי מניעה דוגמת התקן או גלולות, אך לא רק. כהוראה כללית ניתן לתת מספר קווים מנחים:

1. כל זמן שישנם כתמים אדומים, אפילו קטנים, יש לפרוש מתשמיש גם אם אינם בשיעור שמצריך שבעה נקיים וטבילה. בנוסף, יש להמתין מספר שעות לאחר סיום הכתמים לפני יחסי אישות.

2. כתמים חומים אינם נחשבים לדם מבחינה הלכתית, ועל כן ברמת העיקרון אם ברור לכם שהכתמים הם חומים בלבד, ניתן גם לשמש. אלא שמכיון שכתמים אלו מופיעים בדרך כלל בסמיכות לכתמים אדומים יש ליזהר בהוראה זו, ולהתייעץ עם רב כדי שיוכל לענות לכם באופן פרטני בהתאם לרגילות הכתמים אצל כל אשה ואשה.

3. אשה הנמצאת במצב רגיש מבחינה הורמונלית, דהיינו אשה מניקה, או הנוטלת גלולות מסוג כלשהו, או אשה בעלת התקן, עליה להימנע ככל האפשר מהתבוננות בקינוחים. אמנם גם במידה ואירע שהיא הסתכלה וראתה דימום, יש לזכור שעל גבי נייר טישו דקיק, כל טיפת דם קטנה מתפשטת לשטח גדול יחסית, כך שאין לטמא על דעת עצמכם וכמובן שלא לבצע בדיקה פנימית רק בגלל שראית קצת דם ע"ג טישו, אלא להתקשר להתייעץ, ובמידה וזה מסתיים בזה, בדרך כלל הרב יורה לפרוש מתשמיש בשעות הקרובות ואם הדם נפסק הרי שהאשה מותרת.

4. הדרך הטובה ביותר לדעת מתי הכתמים נהפכים לווסת, היא פשוט להתרגל להשתמש בתחבושת היגיינית/ פד לבן ברגע שרואים שההכתמות מתגברות, כי במידה והאשה לובשת תחתון צבעוני או פד שחור, הדבר מקשה עלינו לדעת מול מה אנחנו מתמודדים מבחינת צבע ומבחינת כמות. וכמובן שיש לשמור את הפדים הללו כדי שתוכלו להראותם לרב במידה ויהיה צורך. לאחר פעמיים שלוש שמראים לרב כבר לומדים עם הזמן מה נחשב תחילת ווסת ומה הם כתמים חומים שאינם מטמאים.

בברכה.