שלום רב.

כתב מרן בשו"ע (סי' קצח סי"ז) "צבע שצובעות הנשים על פניהן וידיהן ושער ראשן אינו חוצץ". וטעם דין זה מצוי במחלוקת ראשונים האם הוא מצד שכל שהוא לנוי אינו חוצץ, או מצד שהוא דבר שאין בו ממש.

ולענין מעשה אנו מורים לכתחילה להחמיר לחוש לדעת הב"ח והפרישה (שם) שרק בהתקיים שני התנאים הנ"ל אינו חוצץ, וממילא כיון שצבע הלאק יש בו ממש לכתחילה יש להסירו קודם הטבילה, וכמו שפסק מורינו הרב בס' אבני שהם (עמ' תתקלד).

אמנם אשה שקשה עליה הדבר ביותר להסיר הלאק ויש לחוש שמא תבוא על ידי כך ליבטל ממצות הטבילה, יש להעלים עין ולהתיר לה לטבול כך, וזאת ע"פ סברת מרן הגרע"י בשו"ת יביע אומר (ח"ב יו"ד סי' יג) שהסתמך על סברת האומרים שכל שהוא לנוי אינו חוצץ אף אם יש בו ממש.

וכל האמור כאן הוא רק בלאק שלם לגמרי שאינו קלוף או סדוק בצורה שדרך נשים להקפיד עליו, שאם לא כן עליה להסירו לגמרי [או להשלימו בצורה טובה] קודם הטבילה.

[כמובן שאין בכל האמור תשובה לגבי עצם השימוש בלאק ג'ל מצד דרכי הצניעות, אלא רק לגבי חציצה בטבילה].

בברכה, ניסים פנירי,

מו"צ מטעם בית ההוראה.