שאל את הרב

הדרכה והנהגה ראויה לבן ישיבה המתקשה בלימוד

שלח שאלה לרבני בית ההוראה

הדרכה והנהגה ראויה לבן ישיבה המתקשה בלימוד
15/12/2023

שאלה:

שלום כבוד הרב.

1. היום אני בן 25 ומגיל קטן אני בישיבה ועד היום אני לא מצליח ללמוד גמרא והלכה, אפילו הדברים הבסיסיים כמו חומש ותנ"ך. כרגע אני נמצא בישיבה לוקח שיעורים לא מצליח ללמוד ב100%, בישיבה אני רואה כולם מצליחים ללמוד גמרא הלכה כל מיני נושאים בעיון חוץ מזה מצליחים ללמוד דבר מתוך דבר, אז אני מרגיש שאני אפס כשאני רואה את כולם לומדים בעיון ובהתמדה, אז אני אומר לעצמי שיש להם שכר ענק בגלל הלימוד שלהם ואני יש לי שכר קטן.

2. אני באמת רוצה לדעת ללמוד להתקדם להיות בן עליה כמו שאומר הרשב"י ולעשות את המקסימום, אבל אני לא מצליח ללמוד ואני רוצה לעשות המקסימום כדי שאני אוכל לקבל עולם הבא כמו האבות.

3. האם האדם יש לו עולם הבא לפי כמה הוא למד כמה הוא יודע.

4. יש לי הרבה נפילות בקדושה האם זאת אומרת שאני יפטר מהעולם לפני גיל 60.

5. סליחה כבוד הרב נראה לי לא הוגן כי בתקופה של התנאים הם היו ב100% דבוקים בה' היו מוסרים נפשם לה' היו מקבלים יסורין באהבת ה', ואני הקטן קשה ללמוד בקושי איך אוכל לקבל עולם הבא כמו רבי שמעון בר יוחאי האבות משה רבנו.

6. אם המשיח יבוא איך אוכל לקבל עולם הבא כמו משה רבנו כי אין לי זכויות לא זכיתי לעשות מסירות נפש.

7. מה מוטל עלי כדי להרגיש את הדרגה הכי גבוה של תשובה כמו שמובא בחובות הלבבות.

8. מה צריך לעשות כדי לא להגיע של גדר ביטול תורה כדי לקבל עולם הבא כמו האבות, כי אני לא מצליח ללמוד ובאמת רוצה אז בגלל זה יש לי הרגשה לא טובה לא מרגיש טוב.

תודה רבה.

תשובה:

מאת הגאון הרב משה פנירי שליט"א

בן תורה יקר ונעלה!

עברתי על שאלתך בעיון רב, ואנסה להשיב כמסת הפנאי.

א. משאלתך הראשונה ניכר שהנך נמנה על רוב בנ"א המהלכים תמיד בתחושה שכמעט כולם מוצלחים למדנים וטובים ממך. גם אם ניקח את כל הנמנים על חבורה זו ונכנסם לישיבה או לכולל אחד, ימשיך כל אחד מהם להתהלך בתחושה קשה זו.

אך אין זו האמת, כי הצלחה אינה נמדדת דוקא לפי למדנות, והטיב להגדיר זאת הרב'ה מקוצץ בפרשו את הפסוק בישעיה "למדו היטב". כי לא מצינו מצוה להיות למדנים אלא ללמוד תורה כל אחד ואחד לפי השגתו. למדו טוב לא כתיב כאן, אלא למדו להיטיב לזולתכם...

ב. באשר לשאלתך השניה, הנך צועד בדרך של ה"פרומקייט", שמהותה היא: או הכל או לא כלום. אך לא כן הוא, יש להתחיל מן הקל אל הכבד, ובלתי אפשרי להגיע בגיל כה צעיר למדרגות נשגבות, והדרך לכך היא ארוכה, כדרך שאמרו חז"ל באבות (פ"ב משנה טו – טז) רבי טרפון אומר: היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעל הבית דוחק.  הוא היה אומר: לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה.

וכך כותב האורחות צדיקים בשער הגאוה:

"חכם אחד אמר: מי הוא אשר לא תפרד ממנו הדאגה – המבקש לעלות מעלה שהיא למעלה ממנו...".

במטותא, עיין נא בס' מכתב מאליהו (ח"ב עמ' 264) שכתב משמו של אחד מגדולי תלמידי הבעש"ט רבי מנחם מנדל מויטבסק זיע"א, שהענין של שמח בחלקו צריך להיות גם ברוחניות. לא שתחסר ממנו השאיפה לעלות, אלא שיכיר גם כן את הערך והשמחה במה שהוא עושה עתה. ובודאי שראוי לומר מתי אגיע למעשי אבותי, ואפילו הכי יהיה שמח מאד בעסק עבודתו העכשווית, ובשמחה של מצוה זו יזכה לגדולה ממנה. ואם יאמר הי תורה והי מצוות דהיינו שאין לו כלום, זה אינו! (כלומר זו טעות).

וממשיך המכתב מאליהו ומבאר, שאם חושב אדם לעשות – מוטב, אבל החושב לגמור מלאכתו - זו אפיקורסות! לא עליך המלאכה לגמור. לאדם אי אפשר לגמור בכלל, כי הוא נולד באמצע ענין ומסתלק מאמצע ענין, ואין "גמירה" בגדר אדם כלל, ועל כן אין לו לחשוב חשבונות בעבודתו בעולמו כמה יבנה ויגמור ויתקן. והמציב לו תכלית כזו טועה, כי התכלית היא עבודת ה', והיודע להעריך זאת הוא הצדיק, והוא תמיד בשמחה, כמו שנאמר "ולישרי לב שמחה".

אותו יסוד תמצא בתשובתו של ר"י סלנטר זיע"א לאחד מגדולי תלמידיו.

מובא בספר דעת חכמה ומוסר (ח"ב מאמר נה), על רבי נפתלי אמסטרדם שאמר פעם בפורים, לרבו הגאון רבי ישראל סלנטר:

רבי! אילו היו לי מידותיו של רבי, לבו של בעל יסוד ושורש העבודה, וראשו של השאגת אריה, אזי הייתי יכול...

השיב לו ר' ישראל: נפתלי! בראש שלך, בלב שלך, ובמידות שלך.

דהיינו, לכל אדם יש רמה ומדרגה אחרת, וכל אחד צריך לעבוד את הבורא יתברך כפי כוחותיו, כי זו תכלית בריאתו, ועל זה יקבל שכרו מושלם.

ג. ובכל האמור תמצא תשובה לטענתך השלישית, איזה שכר אקבל?! כי השכר נמדד לפי הקושי כמו שאמרו באבות, לפום צערא אגרא! ונאמן הוא בעל מלאכתך בוחן כליות ולב שישלם שכרך ביודעו את טוב לבך ורצונך לעשות רצונו כרצונו!

ד. באשר לנפילות בעבודת השם, אינך בודד בעולמו של הקב"ה. דע לך כי לכולם ישנן נפילות, ומאומת שאין אישיותו של האדם נבנית אלא בתנאי לחץ, וכך הלכו וצמחו כל גדולי התורה בכל דור ודור.

והיטיב לבאר זאת הגאון רבי יצחק הוטנר זצ"ל באחת מאיגרותיו ("פחד יצחק" - אגרות וכתבים אגרת קכח) ששיגר לבן ישיבה, אצטט כאן חלק מדבריו.

רעה חולה היא אצלנו, שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלימות של גדולינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלימות שלהם, בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם. בשיחנו אודות גדולי ישראל, מתקבל הרושם כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם. הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של בעל ה"חפץ חיים" זצ"ל, אבל מי יודע מכל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות והנסיגות לאחור שמצא ה"חפץ חיים" בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע. משל אחד מני אלף, ודי לנבון שכמותך לדון מן הפרט אל הכלל.

התוצאה מזה היא כשנער בעל רוח, בעל שאיפה, בעל תסיסה, מוצא בעצמו מכשולים, נפילות, ירידות, הרי הוא דומה בעיניו כבלתי "שתול בבית ה'". לפי דמיונותיו של נער זה, הרי שלהיות שתול בבית ה' פירושו הוא לשבת בשלוות הנפש על נאות דשא של מי מנוחות וליהנות מיצרו הטוב, כדרך שצדיקים נהנים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן־עדן. ולאידך גיסא, לא להיות מורגז מסערת היצר, על דרך הכתוב של "במתים חפשי" (תהלים פח, ו).

אבל דע לך, חביבי, ששורש נשמתך הוא לא השלוה של היצר־הטוב. אלא דוקא מלחמתו של היצר־הטוב. באנגלית אומרים "הפסד קרב, ותנצח מלחמה" (מתורגם), בודאי שהנך נכשל ועומד להיות נכשל (אין בזה משום פתיחת פה לשטן), ובכמה מערכות תפול שדוד, אבל אני מבטיח לך שלאחר הפסד כל המערכות תצא מן המלחמה כשזר הנצחון על ראשך, והטרף החד מפרפר בין שיניך - הפסד קרב ותנצח מלחמה.

החכם מכל אדם אמר "כי שבע יפול צדיק וקם" (משלי כד, טז). והטפשים חושבים כי כוונתו בדרך רבותא: אף על פי ששבע יפול צדיק מכל מקום הוא קם, אבל החכמים יודעים היטב שהכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא דרך "השבע נפילות" שלו. "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" (בראשית א, לא). "טוב" - זה יצר הטוב. "מאד" - זה יצר הרע (בראשית רבה, פרשה ט). עד כאן תוכן אגרתו.

ה. מובא משמו של רבינו האריז"ל, שבדורות האחרונים ככל שהולך וגובר הקושי לקיים תורה ומצוות (ועאכ"ו ללמוד תורה בעמקות ולהתעלות במדות ויראת שמים), אין ערוך לכל מצוה קלה שאדם עושה. ואתה שהנך בן תורה, מקיים מצוות עשה מן התורה בכל יום ויום, עוסק בתורה כפי כוחך, מכבד את מלמדיך, הוריך, ומן הסתם גומל חסדים לסובבים אותך, מה לך להלין, חי הנך בעולמה של תורה שהיא חיים לעושיה, והלא רב טוב צפון לך לעתיד לבוא.

ובאשר לדיבורך אודות הגעה למדרגתו של משה רבנו ע"ה, אצטט דברי הרה"ק בעל ה"אהבת שלום" (עה"ת פ' וזאת הברכה) המבאר את דברי המשנה באבות (פ"ד משנה א) 'איזהו עשיר השמח בחלקו' שכוונתם בחלק מצוות ומעשים טובים שהוא מסוגל. ואף שאמרו חז"ל בתנא דבי אליהו (רבא, כה) לעולם יאמר אדם מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב, אף על פי כן אסור להיות שרוי בעצב חלילה כי יצא שכרו בהפסדו, אדרבה ישמח בחלקו במצות ובמעשים טובים שעשה ויאמר: ברוך אלקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים, כי זה רצון השם יתברך שלא להתעצב רק לשמוח בחלקו.

על מאמר חז"ל הנ"ל, לעולם יאמר אדם מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב, אמר הרבי שמחה בונים מפשיסחא זצ״ל שאין הפירוש שירצה להיות גדול כמו האבות כי זו טיפשות לחשוב כן, אך יבקש שתהא לו נגיעה על כל פנים במעשי האבות. וביאר דבריו הגה״צ רבי אריה צבי פרומר מקוז'יגלוב הי״ד ("ארץ צבי" מועדים, ת"א תשמ"ה עמ' רפט) שמי שבטל להאבות הקדושים וכן מי שבטל לצדיקים, נחשב כיש לו נגיעה במעשיהם ובתורתם ועבודתם. ולמד זאת מדברי הרא"ש (פ״ה דזבים משנה א) שאפילו אדם לבוש כמה בגדים, גם הבגד העליון נחשב כנוגע בגוף כיון שהבגד בטל לאדם הלובשו. הרי שביטול חשיב כנוגע, ומזה יש ללמוד שמי שבטל לתלמידי חכמים יש לו נגיעה בתורתם וזוכה עמם.

תוכל לעיין עוד בספר שיעורי דעת לרבי יוסף בלוך (ח"ד מאמר פלס מעגל רגליך), בענין זה שאי אפשר לאדם לעלות למעלה הרחוקה ממדרגתו כי זה לא יתכן.

ו. לשאלתך הששית קבלת מענה בנכתב לעיל, כי זכות התאמצותך בלימוד התורה ערכה ומעלתה גבוהה לרום, וזאת מלבד מה שהנך מתפלל ג' פעמים ביום ומן הסתם גומל חסד לסובביך.

ז. תשובה לשאלתך השביעית, תמצא כמדומה באגרות וכתבים להגר"ש וולבה זצ"ל (ח"ב מכתבים רעז, תנג), שם התריע בפני אחד מבני הישיבה, על מצבנו הרוחני בעת הזאת.

ה"חברה" סופגת את האדם לגמרי עד שלא נשאר לו זמן פנוי לעצמו. אין דעתו פנויה לעצמו, הוא מאבד את עצמאותו במחשבה ונהיה כמו כבש בעדר כבשים, וזה אסון גדול. תמיד הוא פוזל לעבר חבריו, מה דעתם עליו וכיצד יגיבו על מעשיו. אינו מסוגל להגיע לחשיבה עצמאית ולהחליט באופן עצמאי - אין זו אלא חורבן והרס האישיות, והגורמים לזה הם החיים בפנימייה.

הרוצה להיות פעם לאישיות בעלת מחשבות ומעשים עצמאיים, מוכרח להשתחרר מהמוניות זו. יקבע לו כל יום זמן לטייל לבד ולהתבונן בעצמו ומצבו, ועל ניצול יעיל של סדר לימוד מוסר. גם אם תנהג כך - ממשיך הרב - עוד ירדפו אחריך הדמיונות של חבריך, אבל כשתמשיך ללכת בדרך זו להתבודד יום יום כשעה, לאט לאט ירפו ממך דמיונות אלו ותגלה את עצמך.

כמובן שיחד עם זאת יש לחזק מאד את הקשר עם החברים להיות מעורב בדעתו עם הבריות, ולנסות לתת תוכן ליחסים עם החברים על ידי דיבור בלימוד או שיחת חולין של תלמידי חכמים, כי רק על ידי טיפוח הבדידות והחברתיות גם יחד, נעשה האדם לתלמיד חכם אמיתי.

ח. שאלתך השמינית בנוגע למה שהנך צריך לעשות כדי שלא לבטל תורה ולקבל שכר בעולם הבא, עליך להפנים שאיננו עובדים כדי לקבל שכר לעוה"ב אלא לקיים תכלית בואנו לעוה"ז, לעשות רצון הבורא יתברך, וכבר הארכתי בזה במענה לשאלתך השניה. אך תוכל לשאול שאלה נכונה יותר, והיא מה מוטל עליך לעשות בעוה"ז, מה רצון ה' ממך על כל צעד ושעל.

מרן הבית יוסף בספרו "מגיד מישרים" (עמ' מב) כתב, ש'חנוך אמרו עליו שהיה סנדלר, ובכל פעם שהיה תוחב את המחט במנעל, היה משבח להקב"ה'. וכן כתב במדרש תלפיות (ערך חנוך) 'שהיה תופר מנעלים לקשר העולמות'.

ושואל הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל (כמובא בספר "תנועת המוסר", ח״א עמ' 359), האם הדברים כפשוטם שבשעת תפירת הנעליים חשב לייחד יחודים, והלא הדבר גובל בגזילה! כי אם היה שכיר יום היה משועבד למעבידו, ואפילו שלום אין לומר בשעת מלאכתו אלא בקצרה, כמסופר בגמרא (תענית דף כג ע"ב) על אבא חלקיה. וגם אם נפרש שעבד בקבלנות כך שזמנו בידו, והלא עליו להזהר ולשים לב שיתפור נעליים טובות ומשובחות לשביעות רצון הקונה לבל יכשל באיסור הונאה, ואיך יחשוב בשעת מעשה לייחד יחודים?

ובודאי שיש בזה סודות נסתרים הנשגבים מבינתנו, אך לבאר מאמר זה על דרך הפשט כתב שחנוך היה מדקדק בכל תפירה שתהיה תקינה ונאמנה כדי לא להכשל בגזל ואונאה, והיה מכוון לשם חסד והטבה, ואלה הם הייחודים החשובים ביותר. בכל נעל שהתקין ובכל תפירה ותפירה, חשב איך לעשותה באופן הטוב ביותר שתהיה נוחה לרגליו של הקונה, נמצא שעבודת הסנדלרות היתה עבורו מעשה נעלה של עשיית חסד. מטרת עבודתו לא היתה לשם ריוח גרידא, והגם שלא בקשוהו שיעשה עבודתו בהתנדבות ובודאי שילמו לו עבורה, אולם הוא חשב על טובת הקונה, ולא כדרכם של בעלי מלאכה החושבים להשקיע בחומרים ובעבודה מעט ככל האפשר, ולהרויח את המירב על חשבון הקונה. חנוך עשה את מלאכתו להיטיב עם הבריות, ובכך לעבוד את ה׳ וללכת אחריו, כמו שדרשו חז״ל (סוטה דף יד ע"א) את הפסוק (דברים יג, ה) "אחרי ה׳ אלוקיכם תלכו", שהכתוב בא לצוות להלך אחר מידותיו של הקב״ה. מה הוא מלביש ערומים.... אף אתה הלבש ערומים..., כך גם כשעסק ביגיע כפיו "ויתהלך חנוך את הא-להים", כלומר עבורו היה זה בגדר עבודת ה'.

מסופר על אחד מחסידיו של החוזה מלובלין זצ"ל (הובא בספר "ממעינות הנצח" לאבות פ"ב משנה ד עמ' צה, משמו של האדמו"ר מסלונים, וכן הוא במדרש חכמים לאבות משמו של רבי שמחה בונים מפשיסחא, ובשפת אמת לאבות משמו של הרבי מקוצק), שהתפלל בראש השנה על פרנסתו מקירות לבו, מתוך מניעים רוחניים זכים, וברוב תמימותו הציע לרבונו של עולם עיסקא:

"מוכן אני לוותר על רובלים אחדים בכל שבוע, ובלבד שאמצא פרנסתי תיכף ביום ראשון בשבת, ואהיה פנוי כל השבוע לתורה ולעבודה, ולא אצטרך להתבטל מחפצי שמים כל ששה ימים כבעבר".

במוצאי ראש השנה קרא לו החוזה, ואמר לו:

לשמע תפלתך שחקו בשמים שחוק גדול, הלה מוותר על מספר רובלים... כלום חסר בבית המלך?!

ועל שבקשת לחסוך הטרדות, אמרו: מנין לו שחפץ הקב"ה בתורתו ותפלתו מתוך נחת ושלוה, שמא חפץ בטרדותיו כשהם בקדושה ובטהרה, ושאף על פי כן יעסוק בתורה מתוך הדחק?!

והוסיף: מנין לך שרצון השם ב"לכשאפנה אשנה", שמא חפץ דוקא ב"לא תפנה" שלך!

לכשתגדל, תזכה לקיים מצות "כי יקח איש אשה" זכה עזר כנגדו, וכך תקיים מצות פריה ורביה, יהיו לך ילדים ברוכים בריאים ושמחים, ועם הזמן תתפתח ותבין מה רצון ה' יתברך ממך, באיזה מסלול לצעוד, ואל לך להקדים את המאוחר. בעת ובזמן תוועץ במי שמכיר את כוחות נפשך ותצליח בכל מעשיך ברו"ג.

בברכת התורה

משה פנירי

בית הוראה ‘אפיקי מים’ בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט”א
נוסד בשנת תשס”ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם

Ⓒ 2019 - All Rights Are Reserved

הטופס נשלח בהצלחה!

מועדי המבחנים יתפרסמו בהודעה קולית שתישלח ממספר טלפון

02-966-7032

בסביבות ר”ח תמוז (למועד אלול) ובסביבות ט”ו בשבט (למועד אדר)

שימו לב:

בשל ריבוי הנרשמים איננו מתקשרים לכל אחד באופן אישי,
והאחריות מוטלת על כל נרשם לוודא שהוא מקבל את ההודעה!

כדי לשלוח שאלת המשך עליך להיות מחובר לאתר

כדי שתוכל לכתוב שאלת המשך לתשובה זו
עליך להתחבר או להירשם עם כתובת המייל איתה כתבת את השאלה המקורית.

זכור אותי

כדי לשלוח שאלת המשך עליך להיות מחובר לאתר

כדי שתוכל לכתוב שאלת המשך לתשובה זו
עליך להתחבר או להירשם עם כתובת המייל איתה כתבת את השאלה המקורית

או התחבר באמצעות שם משתמש וסיסמה:

זכור אותי