הקמתי ביהכ"נ, היה בשכירות ולאחר כמה שנים קיבלתי קרקע ע"י העיריה והקמתי בנין. הכספים להקמת הבנין גויסו מההון העצמי, הלוואות מהבנק והלוואות פרטיות. מתוך כלל ההלוואות לקחתי הלוואות במשך כמה שנים מאחד ממתפללי ביהכ"נ, והסכום הצטבר עד מליון ש"ח, סוכם תאריך פרעון כשיהיו תורמים, ההלוואה היתה בעל פה.
השאלה האם מותר למלוה לקבל כיבודים, עליה כל שבוע, מזרח בבית הכנסת וכד' מחשש ריבית?
א. המלווה קיבל אותם כיבודים לפני ההלוואה.
ב. מה הדין באם מקזזים בשעת התשלום סכום מסוים עבוד הכיבודים?
ג. לשיטת הפוסקים המהרש"ג והאגר"מ אם אין שיעבוד הגוף רק שיעבוד נכסים אין איסור ריבית, ובנדון דידן תנאי תשלום ההלוואה ללא שיעבוד נכסים ושעבוד הגוף רק דשלב"ל - תורמים - האם יש חשש ריבית?
ד. ריבית דרבנן לצורך מצוה.