שלום רב.

הדין האמור (בשו"ע סי' תקנד ס"ה) לגבי מעוברות ומניקות שעליהן להתענות כרגיל בצום תשעה באב, מתייחס אך ורק להקשר של המעוברות ומניקות עצמן, דהיינו שעל אף שהן במצב פיזי מורכב יותר מסתם נשים, עם זאת עליהן לצום כרגיל (אם לא במקום חולי - שאז דינן כמו שאר חולים שפטורים בתנאים מסויימים).

אמנם, כאשר אנו באים לדון על התינוק שזקוק לחלב של אמו כדי לגדול ולהתפתח בצורה הבריאה והטובה ביותר, הרי שאין הרשות בידינו לגזול ממנו את מה שמגיע לו ע"פ הדין. אשר על כן, לא רק במצב שבו לאם אין חלב שאוב בכלל ותצטרך לתת לתינוק תחליפי חלב אם - שאז הדבר הוא בחינת פיקוח נפש ממש ע"פ קביעת חז"ל שתינוק מסוכן הוא אצל חלב אם דהיינו שללא חלב אם הוא חשוף לפגיעה בבריאותו וחוסנו, אלא אפילו אם יש חלב שאוב שניתן להשתמש בו, אבל יש חשש שאם תחדול מלהניק למשך יום אחד - יתמעט חלבה בהמשך, הרי שיש להורות שמשעה שמרגישה שלא יישאר לתינוק מה לאכול בארוחה הבאה, עליה לשתות ולאכול כל מה שדרוש לה כרגיל, כדי שיהיה לתינוק מזון כדי שבעו.

בברכה.