שלום רב.

שאלה זו היא מהמורכבות בהלכות נדה, ואין עליה תשובה ברורה וחד משמעית.

למרות זאת גלוי וידוע שדם הוסת אינו זורם כמו מים מברז, בבת אחת מתחיל ובבת אחת מפסיק, אלא מתחיל בטפטופים, מתגבר למשך כמה ימים ושוב הולך ודועך עד שמסתיים.

אשר על כן, מאן ספין ומאן רקיע להשים אצבע בנקודת זמן מסויימת ולומר עד כאן אלו כתמים ומכאן ואילך הוא דם בהרגשה? וזאת מלבד מה שאנו מחשיבים את האשה לטמאה מהתורה גם אם לא הרגישה, היות ואנו מחשיבים את שפיעת הדם גופא להרגשה.

אשר על כן נראה שלגבי הכתמים שבתחילת הוסת, אם הם מגיעים בצבע אדום, גם אם אינם בכמות שאנו רגילים לטמאות באמצע ימי הטהרה, כאן היות והם ממשיכים להתרבות ולהתפתח לוסת, יש לטמאותם מהרגע שהם מתחילים.

יוצאים מן הכלל שני מצבים. האחד אם התחילו כתמים והפסיקו ורק לאחר יום או יומיים התחילה הוסת, והשני אם הכתמים הם לא בצבע טמא, שאז אינם בגדר דם שאסרה תורה.

מומלץ לעיין עוד בתשובה זו.

בברכת התורה.