שלום רב.

אנסה להשיב על כל שאלותיו של כת"ר בתשובה אחת.

מבחינה הלכתית, אין מניעה לעשות הפסק טהרה מיד לאחר סיום הראיה ואז להמתין עם בדיקות השבעה נקיים עד שיעברו ו' עונות.

הסיבה שאיננו מורים לכל אשה לעשות כן היא:

1. מכיון שנדיר מאד שאשה מסיימת את הווסת תוך פחות מו' עונות, כך שאין נפקא מינה בזה למעשה. [ובאשה שיושבת על כתם הרי בלא"ה פעמים רבות מורים לה לשטוף עצמה היטב ולפסוק בו ביום], וגם אם יארע כן הרי שלדעת החוות דעת הו"ל כפוסקת בראשון לראייתה שבדיקה בסמוך לשקיעת החמה מעכבות בה, כך שבמדה ותשכח מלהניח מוך או אשה הסובלת מפצעים שאיננו מעונים שתניחנו כדי שלא להזדקק לדיני תליה במכה, עדיף להורות לה לפסוק בסמוך לשבעה נקיים.

2. ומלבד זאת בודאי שיש לחוש לבלבול רב אצל הנשים אם נורה להם לפסוק היום ואז להמתין כך וכך ימים ולהתחיל למנות אז השבעה נקיים, יצא מזה מכשולות רבים.

3. מכיון שלא שכיח שאשה תצליח לפסוק בטהרה היום ולא תצליח לאחר יום או יומיים, כי אם יהיה לה דם בלאו הכי תטמא עצמה בבדיקת השבעה נקיים [ואינו דומה למה שכתב הרב שעדיף לפסוק מוקדם ולדחות הטבילה, משום ששם כוונת הרב לצרף מקרים בהם תשכח לבדוק בשביעי וכדו'].

לגבי שאלתך אודות המוך דחוק, הנה באשה שיש לה בעיות של פצעים וכדו', בלאו הכי מנהגנו להורות לה להימנע מהנחת מוך דחוק עד אשר יחלימו פצעיה.

בברכת התורה.