שלום וברכה.

אכן דעת מורינו באבני שהם סי' קצד ס"ב (עמ' תקנט במהדו' עשירית), שע"פ דעת הרופאים, מכיון שמים אלו מקורם בשק ההריון ולא ברירית הרחם כמובן, הרי אין לחוש שמעט הדם היוצא עמהם הוא דם רחמי, אלא בא ככל הנראה מנימי הדם שבצואר או מהפקק הרירי, ועל כן אינו מטמא ודינו כדם מכה.

יש לסייג שבאשה הסובלת מהיפרדות שליה יש לחשוש יותר שהדם בא מהרחם בגלל ההיפרדות, ובמקרה כזה יש להיוועץ במורה הוראה.

סייג שני, שלפעמים ירידת המים מלווה בצירי לידה חזקים, שיש בהם מצד עצמם לטמא את האשה במקרים מסויימים, עיין באבנ"ש שם באורך.

ולסיום אמליץ לכבודו שבכל מקום בו הינך מסתפק בדעת הרב, הנה השולחן ערוך לפניך בספר אבני שהם, ותוכל לעמוד שם על דעתו הנכונה במקום להסתמך על שמועות שפעמים רבות נופלות בהם טעויות למיניהם.

בברכה,