חיוב טבילה שנית באמתלא שאינה מועילה
השאלה
לכבוד הרה''ג שליט''א
אשה שבליל הטבילה אמרה לבעלה שלא הספיקה ללכת לטבילה, ושוב (אחרי תכ''ד) אמרה שהיא שוחקת וכן הלכה, באופן שלא היה מספיק האמתלא וכגון דלא היה דרכה לשחוק וכדו' , דהדין הוא דחייבת ללכת שוב לטבול (ולכ' לא מועיל לשאול את הבלנית דהרי דעת הרבה אחרונים דבשוייה אנפשיה לא נאמן אפ' במקום עדים).
האם היא יכולה לצאת מהבית חצי שעה ושוב לחזור לבית ולומר לבעלה שהיא כבר טהורה והלכה למקוה, אפ' שלא עשתה כן שוב, וההיתר משום דאליבא דאמת יודעת שבתחילה היא כן הלכה, רק דבעלה לא היה יכול להאמינה וכעת הדין נותן שהוא כן יכול להאמינה, א''ד היא מחוייבת ע''פ הדין לחזור ולטבול שוב.
התשובה
שלום וברכה.
שאלה מעניינת היא זו, אבל אליבא דאמת בודאי שאינה רשאית לנהוג כן ועליה לטבול ממש כדין וכדת.
ואף שמעיקר הדין אינה מברכת על טבילה זו, אין להוכיח מכאן שכל הטבילה היא רק בשביל "לצאת ידי חובה" ולא נצרכת באמת, שהרי באשה שאינה מבינה או שתבוא לזלזל בטבילה ובחציצות וכו' אם נאמר לה לטבול בלא ברכה, דרכנו להורות לה לטבול בברכה.
ומה שאינה מברכת מעיקר הדין הוא כיון שברכות אינן מעכבות והיא ידוע לה שטבלה כדין. ולו יצויר שהבעל היה צריך לברך על טבילת אשתו בודאי שהיינו מורים לו לברך גם בכה"ג, דהיינו שכלפי מה שנוגע אליו היא שיוותה עצמה חתיכה דאיסורא, וממילא פשוט שאין להם לנהוג ביניהם קירבה כל עוד לא טבלה כדת וכדין.
ובאמת יש לעיין אם בזמן המקדש הייתה אומרת לבעלה כן, ולאחמ"כ הייתה מתעסקת בטהרות, אם היו נאסרים לעלמא. ודו"ק ואכמ"ל.
בברכת התורה.
התשובות באתר נכתבו על מקרה מסוים. כל מקרה לגופו — אם המקרה שלכם שונה במשהו, שלחו שאלה.
