אשה שרגילה להתפלל תפילה אחת ביום, ושכחה ולא התפללה כלל, ונזכרה בלילה, האם כשעושה תשלומין מספיק לה בתפילה אחת ערבית רק לתשלומין [ומחר תתפלל שחרית או מנחה חובה], או שכיון שצריך שיהיה תשלומין על מנחה חייבת להתפלל פעמיים ערבית כדי שיהא היכר לתשלומין ולא יחשב שמתפללת ערבית.
ומה הדין כשרגילה או תכננה להתפלל ג' תפילות בלנ"ד האם יכולה להחליט שאינה חפצה להתפלל ערבית ומה שכן תתפלל יהיה רק לתשלומין.
וכן יש לשאול במי ששכחה הזכרה המעכבת במנחה שצריכה להשלים בערבית, האם חייבת להתפלל ב' פעמים וכנ"ל.
תודה רבה
לרה"ג שליט"א
א' אם הסכומים שנכתבו לא תואמים, שבאותיות נכתב מאה ואחד אלף דולר, ובמספרים מאה אלף דולר. האם זה בסדר לכתחילה ובדיעבד, וחתן שנשוי כמה שנים עם הטעות הזאת אם יש לכתוב כתובה חדשה?
ב' האם על כהן כדאי לכתוב אהרן הכהן או אהרן לבית משפחת כהן. וכן על לוי. ואיך ראוי לנהוג כשהמשפחה היא לא כהן ולא לוי, אבל החתן או הכלה כהן או לוי.
ג' איך מנהג הספרדים: כוס נפרדת לברכת אירוסין וברכת נישואין או כוס אחת.
ד' האם לכתוב המילה "עיר" קודם או רק את שם העיר.
ה' האם לנוסח הספרדים "חופה בקידושין" (ולא כאשכנזים "חופה וקידושין") משתנה גם המשמעות (לא גם חופה וגם קידושין, אלא חופה שנעשתה ע"י קידושין שלפניה), והאם יש הבדל בהגיה (כי הרי הב' אינה דגושה).
ו' האם ראוי למתוח קו עד סוף השורה בכל מקום ללא יוצא מן הכלל או רק במקום הסכומים.
ז' האם ראוי יותר לכתוב בכתיב חסר - שמנים, שמנה וכיו"ב.
ח' למה בסכום התוספת לא נהוג להקדים קודם היחידות ואח"כ העשרות כמו בתאריך, והיינו לכתוב - שניים וחמישים אלף דולר.
ט' למה בשנה לא מקדימים ארבע ושמונים אלא כותבים שמונים וארבע.
י' אם אין מקום בשורה מחמת מילות ההקדמה בתולתא שפירתא וכו' או שם ארוך האם ניתן להוסיף את השם בין השורות.
ייש"כ גדול...
מי שתוך כדי תפילתו שם לב שהשתרבב לו ב"יעלה ויבא" - את יום "חג המצות הזה" במקום ראש חודש ומיד תיקן. האם יש לחשוש שלשונו מורגל בזה [שבמציאות הזכיר כן הרבה באופן רצוף, ובפרט יתכן בר"ח אייר] וגם בתפילה הקודמת שאמר יעלה ויבא הזכירו עם יום לא נכון. ויחשב כלא הזכיר מעין המאורע. או שכיון שיודע שאמר יעו"י אמרינן שאימת ר"ח עליו וודאי אמר "ראש חודש". [שלשתיהם אין הרגל לשון של ל' יום, ואיך משערים דבר כזה. וגם לא נדון כהרגל כל השנה כספק הזכיר יעו"י כי הרי כן פתח בה]. תודה רבה.
שלום וברכה.
הרב רגיל להורות שגם אם יודעים שהטבילה תידחה אפילו באופן ודאי כגון בתשעה באב, מ"מ לא ידחו את ההפסק טהרה אף שהליל טבילה ידחה, מכיון שלא ניתן לדעת מה ילד יום, ואם מחר תצליח לעשות הפס"ט, ומרגע שתוכל תעשה.
ושאילתי, למה לא מורים לכל אשה לעשות הפס"ט מיד בגמר הראיה, ולהמתין ד' או ה' ימים ולהתחיל לספור ז"נ, כי שמא בעוד ה' ימים לא תצליח להפסיק בטהרה, ועכשיו מיהא אין בעיה כי כל ההמתנה היא רק משום הז"נ שמא תפלוט בהם. ומה הדין בזה באמת אף בדיעבד באשה שהפסיקה בטהרה ואז המתינה הימים ועוד ז"נ.
או להורות לכתחילה לאשה בהריון או עם פצעים שכדי לא להקשות על המקום הרגיש תעשה הפס"ט אחרי סיום הדם, ואחרי ימי ההמתנה תחל לספור ז"נ ותעשה בדיקת ראשון, ואינו סמוך להפסק כלל.
וכמו"כ האם ניתן לקיים הפס"ט ביום אחד ולמחרת את המוך דחוק, כדי לא להכביד על המקום הרגיש.
תודה רבה וייש"כ עצום.
ידוע שאם אישה תראה דם בכמות של ראיית ווסת - אפילו על דבר שאינו מקבל טומאה, כמו תחתונית, הפסיקה המקובלת היא לאסור אותה, שאם לא כן אפשר לבטל כל דיני נידה על ידי לבישת פדים והחלפה תדירה וכו'.
השאלה היא האם אישה עם מירנה, שכידוע רואה מעט דם כל חדש, האם תאסר אפילו בכמות דם מועטת על הפד, כיון שזו הווסת שלה, או שלא פלוג רבנן גם לקולא. אותה שאלה תהיה על כתם פחות מכגריס על דבר המקבל טומאה. אשמח לתשובה מהירה עם מקורות.
שאלה להלכה. הרב דוד דגגה שלח אותי לשאול פה.
עשיתי הפסק יום ראשון שעבר ויצא נקי. יום שני למחרת היה כתם על התחתונית וקצת על התחתון.
עשיתי את הבדיקה של יום שני וכיוונתי שהיא תהיה הפסק במידה ולא תקין.
דיברתי עם הרב דגגה ולפי מה ששמע יכול להיות שאת ההפסק עשיתי "בין הטיפות", ככה שפסק שאני יטבול ביום שלישי.
בעלי ביקש שאני אטבול ביום ראשון הוא אמר שמאד קשה לחכות, הוא מרגיש צורך דחוף ומפחד להיכשל וזה ממש פיקוח נפש, ככה בעלי אמר.
אשמח לתשובה מה לעשות אם לטבול מחר או ביום שלישי.
מדגישה שוב שהבדיקות יצאו טהורות, והמחזור היה במשך 5 ימים.
שלום וברכה כבוד הרב
אשתי שתחי' עברה לידה ממש קשה, הרבה מאד תפרים עקב סיבוך בלידה שהתינוקת נתקעה באגן, מלווה בבצקות שעד עכשיו הבצקת והתפרים עדיין לא החלימו, והריון ממש קשה.
אנחנו כבר חודש אחרי הלידה, ורק בעוד חודש וחצי תהיה ביקורת לוודאות בכלל שהיא החלימה. היא לא מוכנה לשמוע על להיכנס להריון ב 3 שנים הקרובות. מטבע הדברים זה יפחת בהמשך..., השאלה כמה זמן באמת אפשר להיות עם אמצעי מניעה (גם כשהיא רגועה היא לא מוכנה לשמוע אפילו על השנה וחצי הקרובות). האמצעי מניעה שהיא רוצה זה טבעת הורמונלית.
תודה.
שלום לכבוד הרב הגאון אשר שותים אנו בצמא את דברי תורתו.
הסתפקנו בכולל בעניין אם חוששים לדם בתולים וכיצד יש לנהוג בבעילת המצוה, בנשים שמורגלות עוד מנערותן להניח באותו מקום טמפון המשמש לספיגה, האם השימוש במוצר זה גורם להשרת הבתולים ויהיה דינה כמי שרופאה ביתקה את בתוליה, או שגורם להשרה חלקית.
תודה מראש.
בית הוראה ‘אפיקי מים’ בראשות הגאון הגדול הרב משה פנירי שליט”א
נוסד בשנת תשס”ז בשכונת רמות בירושלים.
כיום משיבים מטעם בית ההוראה למעלה מ 300 רבנים, בכ -100 ערים ברחבי הארץ והעולם
א’-ה’ – 18:00-20:00 | 13:45-15:00
ו’ וערבי חג – 10:00-11:30
כמידי שנה יפעל מוקד מיוחד למענה לשאלות הציבור בענייני הצום בשיתוף קופת חולים כללית
